#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור לעשות סחורה בחוה&quot;מ?	"כתב הרא&quot;ש דאסור משום טרחא (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) {ויש לפרש דהטרחא הוא ההחלטה לקנות חפץ זה במחיר זה, וכן מבואר בתשובת הרא&quot;ש (מובא בערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;, וכן במ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה), והוסיף הערוה&quot;ש דעי&quot;ז יעסוק במשא ומתן כל היום ויתבטל משמחת יו&quot;ט ומתלמוד תורה} [אבל אינו אסור משום איסור מקח וממכר דאין זה מלאכה אלא איסור דרבנן ובדרך כלל לא גזרו על שבותים בחוה&quot;מ], ואסור אפי&#x27; ע&quot;י עכו&quot;ם (ביה&quot;ל ד&quot;ה בין), והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) הביא עוד טעם משום שמא יכתוב"	סימן תקלט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הלוה חבירו ע&quot;מ שיתן לו בפרעון חוב יין להשתכר?	"ה&quot;נ בכלל איסור סחורה בחוה&quot;מ [אפי&#x27; באותה העיר (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), דלא כהט&quot;ז דמקיל בעיר אחת (ביה&quot;ל ד&quot;ה לילך)], ואינו מותר אלא באופן דהוי דבר האבד [ואז מותר אפי&#x27; לילך לעיר אחרת], ודוקא שלא כוון זמן קבלת הסחורה בחוה&quot;מ (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) מקיל דלא שייך כוון מלאכתו במועד בתביעת חוב אפי&#x27; בע&quot;מ לקבל סחורה"	סימן תקלט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קנה הסחורה קודם המועד ועכשיו הוא רוצה להוליכו לביתו?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה בפירעון) דמצד הסחורה אין לאסור {דעכשיו א&quot;צ לטרוח להחליט ליקח חפצים אלו} אבל עדיין אסור לטרוח להביא חפצים מעיר לעיר וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; תקל&quot;ח סעי&#x27; ג&#x27;) ואין להקל אלא במקום הפסד"	סימן תקלט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעסוק בסחורה בצינעא?	"מסתימת הרא&quot;ש ורמב&quot;ם משמע דאסור בכל אופן, אבל הב&quot;י הביא מאיזה ראשונים (רוקח, אגור, יראים, רבי נתן) דהקילו בצינעא [ופשוט דמלאכות גמורות אסורות לכו&quot;ע בצינעא (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), וכאן הקילו מפני שאינו יכול להטריד הרבה בצינעא (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ח&#x27;)], והכריע הב&quot;י בריוח מרובה יש להקל בצינעא כשיוציא ממנו לשמחת יו&quot;ט יותר על מה שהיה בדעתו להוציא, וכן פסק הרמ&quot;א (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) [ואע&quot;פ דאמרינן לקמן (סעי&#x27; ד&#x27;) דאם מוציא ממנו לשמחת יו&quot;ט מותר אפי&#x27; בפרהסיא ובלא ריוח מרובה היינו כשהוא באמת אין לו מעות כ&quot;כ משא&quot;כ הכא (שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;)]"	סימן תקלט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקנות סחורה בצינעא?	"ה&quot;נ מותר במקום ריוח מרובה (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), ויאמיד בדעתו כמה הוא מצפה להרויח ויוציא ממנו לשמחת יו&quot;ט (מחה&quot;ש, שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן תקלט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתבוע הלואה בחוה&quot;מ?	"מותר לתבוע חובו אפי&#x27; מישראל דאין זה סחורה כלל [ומותר לילך אפי&#x27; לעיר אחרת (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), ומותר למיקם עמו בב&quot;ד (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)], וכ&quot;ש דמותר לתבוע גוי דהוי נמי דבר האבד"	סימן תקלט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי למנות מעות להלוות?	"המהרי&quot;ל היה מונה המעות בשינוי דאם רגיל למנות שנים שנים ימנה אחד אחד (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן תקלט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מכר סחורה קודם יו&quot;ט האם מותר לתבוע המעות בחוה&quot;מ?	"הטור אינו מקיל אלא באופן דדבר האבד [דס&quot;ל דכל משא ומתן של סחורה אסור (ב&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)], והשיג עליו הב&quot;י דזה דמי לתביעת הלואה בעלמא דאמרינן דמותר בכל אופן, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) להקל בצירוף סברת הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) דבזה&quot;ז הכל נחשב כדבר האבד שהחובות מתקלקלין"	סימן תקלט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקבול במשפט בשביל חובותיו?	"כתב הרמ&quot;א דמותר לקבול על חובותיו שמותר לו לתבוע בחוה&quot;מ [ואפי&#x27; כשאינו דבר האבד, וק&quot;ק לשון הרמ&quot;א (ביה&quot;ל ד&quot;ה דכ&quot;ז)], והקשה הסמ&quot;ע הרי אין קובעין זמן בניסן ותשרי, ותי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דהכא מיירי במשפט עכו&quot;ם [ואפ&quot;ה אסור לקבול על חובותיו שאינו יכול לתבוע (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א)], וכגון שהלך לדיני ישראל קודם הרגל ולא ענהו ועל כן מותר לו לילך לערכאות וכמ&quot;ש בחו&quot;מ (סי&#x27; כ&quot;ו סעי&#x27; ב&#x27;) (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן תקלט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשהוא קובל, האם מותר לו לכתוב?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב) דאסור לו לכתוב אפי&#x27; ע&quot;י עכו&quot;ם [דהרבה סוברים דכתיבה בלע&quot;ז הוי מעשה אומן (עי&#x27; לקמן סי&#x27; תקמ&quot;ה), ואפי&#x27; להראשונים דהוי מעשה הדיוט מ&quot;מ אינו לצורך המועד (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג)] אבל אם הוא ממש דבר האבד מותר לכתוב [אבל אין לסמוך על סברת הט&quot;ז דבזה&quot;ז כל חובות הוא דבר האבד דהט&quot;ז לא כתב הכי אלא לגבי האיסור תביעה אבל לא לגבי מלאכה גמורה (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד)], ואם צריך המעות להוצאת יו&quot;ט אפשר דמותר לכתוב ע&quot;י עכו&quot;ם (מ&quot;ב שם)"	סימן תקלט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות זקיפה עם חובותיו?	"כתב הנמק&quot;י ומגיד משנה דמותר להפרע מן הגוי וגם לעשות זקיפה [לעשות חשבון ולהעלותן על נייר בטוח (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&#x27;)] כדי להבטיחן דהוי דבר האבד (רמ&quot;א), והקשה השעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&quot;ז) הרי אפי&#x27; חובותיו של ישראל מותרים לתבוע ולזקוף, ותי&#x27; דאפשר דמיירי בחובות של משא ומתן ולזה אמרינן דדוקא של עכו&quot;ם מותר ולא של ישראל וכדעת הטור הנ&quot;ל ולא המחבר, והשעה&quot;צ מסיים וצ&quot;ע "	סימן תקלט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להחזיר חפץ לחנות כדי שיחזרו לו מעותיו?	הוי כפרקמטיא ואסור לעשותו בחוה&quot;מ אלא אם אינו יכול לעשותו אחר המועד דאז הוי דבר האבד (הלכות חוה&quot;מ בשם בעל אג&quot;מ אות מ&quot;ג)	סימן תקלט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למכור סחורה בחוה&quot;מ?	"אם לא ימכרנה יפסיד מהקרן [ואפי&#x27; אם הוא רק ספק (ביה&quot;ל ד&quot;ה יפסיד)] נחשב כדבר האבד ומותר למוכרה, אבל אם רק יפסיד מהריוח אינו דבר האבד ואסור למוכרה"	סימן תקלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צריך למכור סחורתו כדי לשלם חובותיו?	אם יגיע לו הפסד אם לא ישלם בזמנו הוי דבר האבד ומותר למכור סחורתו בשביל זה (ביה&quot;ל ד&quot;ה יפסיד)	סימן תקלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למכור סחורתו להוציא מעות לשמחת יו&quot;ט?	"מבואר בירושלמי דזה מותר [בין להוציא מעות ליו&quot;ט בין להוציא מעות לחוה&quot;מ (ביה&quot;ל ד&quot;ה ויוציא)] וסגי להוציא מקצתו לשמחת יו&quot;ט (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) ובלבד שהחנות סגורה ופותחה רק למקצת כשבא הקונה ליקח (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז), וכתב המחבר דזהו דוקא במי שיש לו מעות מועטים וחס עליהם מלהוציא כ&quot;כ לשמחת יו&quot;ט אבל אם מי שיש לו מעות בריוח לא [וחידש הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) דעכשיו דאנו דרים בין הגוים הכל כדי חייו וכמ&quot;ש לגבי רבית ומותר למכור כדי להוציא לשמחת יו&quot;ט {ולפי&quot;ז משמע דעשיר גדול אינו יכול להלוות לעכו&quot;ם ברבית}, ופקפק עליו הנהר שלום דאין זה דומה לכדי חייו דרבית (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) ובעל אג&quot;מ (ספר הלכות חוה&quot;מ אות ל&quot;ו) מקילין כהט&quot;ז]"	סימן תקלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-stocks?	כתב בעל אג&quot;מ (הלכות חוה&quot;מ אות ל&quot;ז) דאסור לקנות מוניות, וכן אסור למכור אותם אלא אם צריך המעות לצרכי יו&quot;ט א&quot;נ הוא חושש שיוזלו {ופשוט דאם קנה אותם למאה וכבר יתייקרו למאה וחמשים וחושש שיוזלו למאה ועשרים דמותר לו למוכרם}	סימן תקלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא סחורה דאינו דבר האבד ואפ&quot;ה מותר בחוה&quot;מ?	"הרא&quot;ש הביא מירושלמי דאם נזדמן במועד דבר שאינו מצוי מקרי דבר האבד [והרמב&quot;ן לא התיר אלא למכור ולא לקנות אבל אנן קיי&quot;ל כהרא&quot;ש דמותר אפי&#x27; לקנות (טור, ב&quot;י)], והא דאמרינן דדבר האבד הוא דוקא אם נפסד הקרן היינו בדבר המצוי (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) {וכל זה הוא דוקא בענין מקח וממכר דאינו מלאכה גמורה אבל אם צריך לעשות מלאכה גמורה אינו מותר אלא בדבר האבד ממש, והא דמותר כאן לטרוח אפי&#x27; ליסע מעיר לעיר היינו משום דחיי אדם ופרנסתו תלוי בזה (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מחה&quot;ש, ביה&quot;ל ד&quot;ה ואפילו), ובאמת זה תלוי בב&#x27; תירוצים בהראב&quot;ד מאי שנא פרקמטיא ממציאה, לתירוץ ראשון דביטול דידה הוי דבר האבד לו, ותירוץ שני דאינו מלאכה גמורה}"	סימן תקלט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לישא וליתן בירידים?	"אם הם קבועים רק מזמן לזמן מותר אפי&#x27; ליסע מעיר לעיר, אבל אם הם קבועים אחד בשבוע צריך להמתין עד לאחר המועד [אלא אם יוציא ממקצת הריוח לשמחת יו&quot;ט (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)]"	סימן תקלט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתגר שרגיל לקנות ולמכור בכל יום?	"ה&quot;נ הוי כדבר האבד דהרי הוא מרויח בכל יום, ומ&quot;מ כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דצריך למכור בביתו ולא בחנותו בפרסום (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)"	סימן תקלט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הלימודי זכות לבעלי החניות להניח חנותיהם פתוחים בחוה&quot;מ?	"1) דינם כתגר שקונים ומוכרים בכל יום ונחשב כדבר האבד [אבל כתב המהרש&quot;ל (מובא במג&quot;א וט&quot;ז) דזהו דוקא למכור בביתם או לסגור חנותיהם עד שבא הלוקח (ביה&quot;ל ד&quot;ה אינו)]&lt;br&gt;2) הא&quot;ר כתב דהוי כדבר האבד אם לא ישבו בחנות שיתמעט משא ומתן מישראל {וצ&quot;ב}, אבל זהו דוקא סברא להתיר משא ומתן ולא מלאכה גמורה כגון חתיכת פשתן או שאר בגדים לפי מדתו (ביה&quot;ל שם) [וא&quot;כ בזמנינו נפל ההיתר בבירא (פסק&quot;ת אות ג&#x27;)]&lt;br&gt;3) הביה&quot;ל (שם) מזכיר סברא דהוי דבר האבד שיש חנותים של גוים פתוחים והקונים ילכו לסוחר אחר&lt;br&gt;4) ועוד כתב הביה&quot;ל (שם) דאם יש עליו חובות ואם לא יפרע בזמנו יהיה לו הפסד ממון פשוט דהוי דבר האבד ומותר, ומ&quot;מ מסיים דאפ&quot;ה צריך לעשותו בצינעא דמי יודע דיש לו חובות.&lt;br&gt;והביה&quot;ל מסיים בודאי טוב ליזהר שהחנות יהיה סגורה ורק פתוחה במקצת כשבא הקונים, וגם יוציא קצת מן הריוח לשמחת יו&quot;ט וכמ&quot;ש המהרש&quot;ל"	סימן תקלט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מצא מציאה?	"אסור לטרוח בשבילם אלא אם הם ראויים למועד, וביאר הרא&quot;ש בשם הראב&quot;ד דאינו דומה לפרקמטיא דהתם ביטול דידה הוי פסידא לו דהוא רגיל להרויח בכל יום א&quot;נ התם אינו מלאכה גמורה משא&quot;כ הכא במליחת דגים מקרי מלאכה וטרחא. והב&quot;י כתב כתירוץ ראשון, וכן נקט המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תקל&quot;ג סעי&#x27; ג&#x27;) [וחידש הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ז) אם מצא דגים ומסחור שלו בדגים הוי כשאר מסחור ומותר לו]"	סימן תקלט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להלוות לחבירו על סחורה ע&quot;מ שיהיה שלו אם לא יפרע לו לאחר ח&#x27; ימים?"	הטור הביא דיש מקילין בזה אבל הוא עצמו מחמיר דא&quot;כ הכל יערימו לעשות כן, והמחבר הביא השתי דעות בלא הכרעה, והב&quot;ח רצה להקל בעכו&quot;ם ולא בישראל דלא שייך הערמה כ&quot;כ עם גוי, והשיירי כנסת הגדולה ומאמ&quot;ר חולקים עליו (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ד), ולמעשה המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ז) הכריע שטוב להחמיר אבל אין למחות ביד המקילין [דהוא מילתא דרבנן (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ה)] כיון שבאמת אין כוונתו להערים {אבל משמע דאם כוונתו להערים אין להקל כלל, ויש לעיין באלו שנותנים הסחורה ואומרים שיסדרין לאחר המועד דאע&quot;פ דאין כאן הלואה כלל מ&quot;מ הרי הוא בכלל הערמה ואסור}	סימן תקלט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי בא בחוה&quot;מ לפרוע חובו ביין?	מקבלו ממנו דהוי כמציל מידו ומקרי דבר האבד	סימן תקלט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקנות יין בעת הבציר לשתייה כל השנה?	"כתב הרא&quot;ש דאם לא ימצא בזול כזה אחר המועד הוי כדבר האבד ומותר לקנות [וביאר הגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ט) דכיון דעל כרחו קנה לצורך שתייתו הוי כהפסד בקרן], וממילא גם מותר לתקן לקנות ולתקן החביות ולזפתן [כיון שמותר לקנות מותר לעשות מלאכה גמורה בשבילם (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;) {ואע&quot;פ דאמרינן בפרקמטיא דיש ב&#x27; מהלכים בראב&quot;ד אם מותר לעשות מלאכה גמורה מ&quot;מ כאן הוא פוחת מקרנא וכמ&quot;ש הגר&quot;א ולכו&quot;ע מותר לעשות מלאכה גמורה}] [ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד], והוסיף הטור דלא יקנה יותר מצורך שתייתו לשנה דאז הוי כסחורה, והב&quot;י דחה דאם הוא דבר שאינו מצוי ותדיר יהא מותר לקנות אפי&#x27; שלא לצורך שתייתו, ועוד הביא מכמה ראשונים דאינו יכול לקנות יותר מלצורך המועד אפי&#x27; אם הוא עכשיו בזול [דס&quot;ל דאין זה נחשב כהפסד בקרן], והמחבר פסק כהרא&quot;ש וטור [אבל כיון שיש מחמירים יש להקל דוקא בצינעא {בצירוף המקילין בצינעא לגמרי} (ביה&quot;ל ד&quot;ה ומותר)], והרמ&quot;א הוסיף דאם הוא דבר שאינו מצוי מותר אפי&#x27; שלא לצורך שתייתו, ולפי&quot;ז אם יהיה מצוי אחר המועד רק יהיה ביותר יוקר אסור, אבל הב&quot;ח מקיל אם הוא בזול מאד והוא ריוח מרובה דהוי כמו שיירא ומותר (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב)"	סימן תקלט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה כאן החמיר המחבר שלא לקנות היין לסחורה משא&quot;כ בסעי&#x27; ה&#x27; מקיל בשיירא?"	"1) המאמר מרדכי תי&#x27; דהתם ע&quot;י השיירא ניכר שהוא ריוח שאינו מצוי תמיד [והחיי&quot;א פי&#x27; דהרמ&quot;א מיירי כשלא יהיה היין מצוי אחר המועד]&lt;br&gt;2) הב&quot;ח תי&#x27; דהתם הוא ריוח מרובה&lt;br&gt;3) הא&quot;ר תי&#x27; דהכא אינו מכוין לקנות לסחורה אבל אה&quot;נ מותר אם רוצה לקנות יותר לסחורה.&lt;br&gt;הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם) הכריע לסמוך על הב&quot;ח אם הוא ריוח מרובה, ואם רוצה לסמוך על הא&quot;ר אפי&#x27; בריוח מועט אין מוחין בידו"	סימן תקלט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם צריך לקנות לצורך המועד האם מותר לקנות עוד יותר מאותו המין לצורך אחר המועד?	אסור אלא אם מרויח בשביל זה (ספר הלכות חוה&quot;מ בעל אג&quot;מ אות ל&quot;ח) {ויש לעיין כשלוקחים gasoline אם יכול להניחו עד שיתמלא או צריך להפסיקו באמצע}	סימן תקלט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחר המועד יצטריך להטריח לבא לעיר הזאת לקנות החפץ?	מותר לקנות החפץ בחוה&quot;מ דהוי כדבר האבד, אבל אם יכול לישאר במקום ההוא עוד יום אחר המועד אינו יכול לקנות החפץ בחוה&quot;מ (ספר הלכות חוה&quot;מ בעל אג&quot;מ אות מ&quot;ב)	סימן תקלט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם בעה&quot;ב מותר לקנות חפץ אם יש sale?	"בספר הלכות חוה&quot;מ הביאו בשם בעל האג&quot;מ (אות מ&#x27; - מ&quot;א) קולה לקנות חפץ כשהוא בזול באופן שאינו מצוי אע&quot;פ שלא היה קונהו אם לא היו מוכרים אותו בזול {ולכאורה צ&quot;ע דהא דמקיל המחבר כאן לקנות בזול יין לשתות לכל השנה היינו רק כשהוא מוכרח לקנות אותו יין וכמ&quot;ש הגר&quot;א אבל אם אין צריך לקנות אותו חפץ משמע שאסור, וכן מבואר מרמב&quot;ן (שמובא בטור) דמותר לקנות דוקא חפצים שדעתו לקנות ממ&quot;נ, ובלא&quot;ה הרבה חולקים על המחבר וכמ&quot;ש הב&quot;י וביה&quot;ל, וכן מעורר ספר הנ&quot;ל (פי&quot;ב הע&#x27; 73), ועי&#x27; בספר שמירת המועד (פ&quot;ט הע&#x27; 141), ובדוחק תי&#x27; ר&quot;י באק דאנן קיי&quot;ל דמותר לקנות אפי&#x27; להרווחה בסחורה, וממילא י&quot;ל דר&#x27; משה חידש דאפי&#x27; אם אינו סחורה אלא תשמישיו בזול ג&quot;כ בכלל ההיתר, וחידוש הוא}"	סימן תקלט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדברים שמותר למכור כדרכם בפרהסיא?	"1) ירקות [שאינם מתקיימים וניכר שהם לצורך המועד]&lt;br&gt;2) תבלין [לרש&quot;י הם בכלל ירקות, לתוס&#x27; הם בשמים וה&quot;נ ניכרים שהם לצורך המועד (ב&quot;ח, מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג)], אבל לא תבלינים יבשים המתקיימים לזמן מרובה (חוט שני)&lt;br&gt;3) שאר פירות ומיני אכילה שניכרים שהם לצורך המועד (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ג)"	סימן תקלט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם גוי רוצה לקנות?	"מותר למכור לו (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג)"	סימן תקלט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר דברים?	"איתא בגמ&#x27; דמוכרי פירות כסות וכלים מוכרין בצינעא, וכתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) דשאר דברים אסורים בצינעא [וצ&quot;ב מהו שאר דברים (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב), ותי&#x27; הלבושי שרד כגון מוכר שאין לו מה יאכל דיש לו היתר למכור אפי&#x27; שלא לצורך המועד ואפ&quot;ה הוא מחויב למכור בצינעא] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו), והריב&quot;ש כתב דלאו דוקא דברים אלו אלא ה&quot;ה שאר דברים מותרים בצינעא (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ה)"	סימן תקלט סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב בצינעא?	אם החנות פתוחה לזוית או למבוי [שאינו מפולש (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה)] פותח כדרכו, ואם היא פתוחה לרה&quot;ר [או למבוי מפולש (מ&quot;ב שם)] פותח אחת ונועל אחת. וכל זה בחנות אבל בעה&quot;ב המוכר לצורך המועד א&quot;צ למכור בצינעא (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד)	סימן תקלט סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בערב יו&quot;ט אחרון של פסח וסוכות?	מפני כבוד יו&quot;ט מותר למכור בפרהסיא כדרכו, ולגבי עיטור נהגו לעטר השוק דוקא לכבוד שמיני עצרת דהוי רגל בפנ&quot;ע ולא לכבוד יו&quot;ט אחרון של פסח (מגיד משנה, ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז)	סימן תקלט סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקנות ולעשות מלאכה בחוה&quot;מ לצורך יו&quot;ט שני של יו&quot;ט אחרון?	"הטור הביא מח&#x27; בזה דאנן בקיאי בקביעי דירחא אבל מצד שני הוי זלזול יו&quot;ט שני אם אינו מכין לה [ויש ב&#x27; גרסאות במנהג הרא&quot;ש], והרמ&quot;א פסק להקל לקנות, והוסיף רע&quot;א דה&quot;ה לעשות מלאכה גמורה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט) {ונראה דאפי&#x27; למ&quot;ד דמלאכת חוה&quot;מ דאורייתא יש להקל דמסרו לחכמים והם אמרו שלא לזלזל ביו&quot;ט שני, אכן הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד) מסתפק במלאכה דאורייתא}"	סימן תקלט סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליקח דברים שוה בשוה?	אינו מותר ליקח דברים שוה בשוה אלא לצורך המועד או לצורך המוכר או השכיר [או הסרסור (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב)] אם אין להם מה יאכל, ודוקא כשהוא באמת לטעם זה אבל לא שיערימו לסחור ולומר שכוונתו לזה (מ&quot;ב שם), ויש עוד ההיתר בביה&quot;ל (ד&quot;ה שאין) כשיוציא מרווחים לשמחת יו&quot;ט [ולפי הט&quot;ז זהו בכל אדם שאינו עשיר מופלג] ודוקא בצינעא	סימן תקלט סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חילוק בין החפצים?	"הרמ&quot;א הביא ממגיד משנה דכתב דאין להחמיר שלא לצורך המועד אלא בדברים גדולים דאיכא פרסום בקנייתן ואוושי מילתא [כגון בתים, אבנים, עבדים, ובהמות] אבל שאר דברים נהגו לקנותן בצינעא אפי&#x27; שלא לצורך המועד, אכן השיגו עליו המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) ועוד אחרונים דמבואר בתוס&#x27; והרא&quot;ש דכל דברים אסורים לקנות שוה בשוה שלא לצורך המועד [ומצדד דאפשר דלהכי כתב הרמ&quot;א &quot;נהגו&quot; דמדינא אינו נכון], וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;קג) להחמיר אלא אם לא ימצאם בזול לאחר המועד {והם כלי סחורה או חפצים שצריכים להם ממ&quot;נ וכמ&quot;ש לעיל (סעי&#x27; ט&#x27;)}, אכן המאמ&quot;ר (ס&quot;ק ז&#x27;) תי&#x27; דהמגיד משנה מיירי כשקונים בזול ואפ&quot;ה אסור בחפצים גדולים דאוושי מילתא, ובספר הלכות חוה&quot;מ (פי&quot;ב) הביאו חומרא זו &quot;כיש אומרים&quot; {דממ&quot;ב משמע דמותר בכל אופן כשהוא בזול וצריכים לו ממ&quot;נ}"	סימן תקלט סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא לוקח מן הגוי?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) הביא קולה דהוי כמציל מידו (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;), וכן נקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ט), אכן כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה אין) דמתוספתא משמע דמציל מידם אינו קאי על ההיתר לקנות מהם אלא להעלותם בערכאות שלהם וצריך טעם אחר להתיר לקנות מהם, ועוד כתב הביה&quot;ל דמשמע מהשמטת הרמב&quot;ם ושאר הפוסקים דלית להו האי דינא דתוספתא אלא כסתמא דמתני&#x27; דאינו מותר ליקח משום אדם אלא לצורך המועד א&quot;נ דקמ&quot;ל דאפי&#x27; מעכו&quot;ם מותר לקנות לצורך המועד אע&quot;פ שצריך להעלות ולכתוב בערכאות שלהם משום שהוא כמציל מידם, ועוד מצדד הביה&quot;ל דהתוספתא אינו מיירי בהלכות חוה&quot;מ אלא בענין יריד של ע&quot;ז, וא&quot;כ בחוה&quot;מ ליכא היתר אלא כשאר יריד דמותר כשלא ימצא כזה לאחר המועד, והביה&quot;ל מסיים דלענין בתים ושדות בארץ ישראל אפשר דיש להקל משום ישוב א&quot;י"	סימן תקלט סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להלוות לגוים ברבית בחוה&quot;מ?	הטור הביא כמה שיטות בזה:&lt;br&gt;1) ר&quot;ת התיר דאין זה פרקמטיא, וביאר הרא&quot;ש בתשובה דבפרקמטיא יש טורח גדול בשיווי הדקדוק של מקח וגם לפעמים יקנה ביוקר או מווכר בפחות ואיכא צערא משא&quot;כ במלוה ברבית (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה)&lt;br&gt;2) הר&quot;י כתב המחמיר תבוא עליו ברכה, והוא רגיל להוציא הרבית של חוה&quot;מ לשמחת יו&quot;ט&lt;br&gt;3) המהר&quot;ם מרוטנבורג התיר דוקא למכירין ושבוע ראשונה היה בחנם&lt;br&gt;4) הרא&quot;ש עצמו לא רצה להקל אלא למכירין משום דבר האבד	סימן תקלט סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההלכה לגבי 1) גוים הרגילין 2) גוים שאינם רגילין?	"1) הוי דבר האבד שילכו למקום אחר ולא יבואו לו עוד (רא&quot;ש, שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד) 2) המחבר כתב שיוציא מהרבית לשמחת יו&quot;ט, וביאר השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ז) והמ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ה) דמעיקר הדין מותר בלא&quot;ה דאין זה כפרקמטיא וכמ&quot;ש למעלה ומ&quot;מ יש להחמיר כהר&quot;י להוציא לשמחת יו&quot;ט [וזהו אפי&#x27; במי שיש לו מעות] "	סימן תקלט סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להלוות לישראל ע&quot;י היתר עיסקא בחוה&quot;מ?	דינו כגוי ברבית (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה)	סימן תקלט סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליקח ערבות [משכון] לצורך הלואה שלאחר המועד?	"כן (רמ&quot;א), כיון שהוא בעבור הלואה שלאחר המועד לא חשיב כלל עושה סחורה במועד (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ו) {ועי&#x27; לעיל (סעי&#x27; ז&#x27;) דיש בזה ב&#x27; דעות, ותי&#x27; ר&quot;י אנדלמאן דהתם גרע טפי דהמקח וממכר במציאות נעשה בחוה&quot;מ משא&quot;כ הכא הוא רק מכין בעבור הלואה דלאחר המועד}"	סימן תקלט סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהלואה דשולחנות בקביעות וחילוף?	חשיב פרקמטיא ואסור, וכתב החוט שני (סוף פ&quot;י) דזהו הבנקים בזמנינו, ואם חושש לגניבה מותר להפקיד כספים בבנק אבל לא כדי להרויח	סימן תקלט סעיף יד		
